
טקס היסוד של כרמיה
הקיבוץ נוסד בג' באייר תש"י, בטקס חגיגי שנערך למרגלות עץ השיזף העתיק. הטקס לווה בשירים וריקודים של המייסדים מהגרעין התוניסאי והצרפתי ובהקראת מגילת הייסוד אותה כתבו חברנו שלמה ברד ודניאל בן נחום מבית זרע בשם חברי קבוצת המייסדים במהלך שהותם בהכשרה בבית זרע. לפי המגילה מטרת ההתיישבות היתה לעזור בשימור והגנה על גבולות המולדת, להוות בית פתוח ליהודי הגולה, ולעבות את מעמד הפועלים בארץ תוך בנית חברה חדשה של שיתוף ושוויון ודוגמא לשחרור העם והאדם.

פרשת סנה וסילוק 21 תומכיו בכרמיה
ב-1952 הסתיימו "משפטי פראג" (בצ'כיה הקומוניסטית) בהרשעתם בבגידה של מנהיגי המפלגה הותיקים, ובתוכם אחד ממנהיגי השוה"צ, מרדכי אורן. לפי פסק הדין הוא ריגל לטובת האמריקאים, והציונות הינה אויבת הקומוניזם ומשרתת האימפריאליזם. מועצת מפ"ם החליטה כי מצד אחד הקיבוץ הארצי ממשיך לראות בברית המועצות ובקומוניזם את הדרך לקידמה, ואת עתיד האנושות; ומצד שני הוא שולל את משפטי פראג, את אשמתו של אורן, ואת שלילת הציונות שהוצגה בהם. החל ויכוח בקיבוץ הארצי. חברים רבים שהפנימו את האמונה "שרוסיה והמפלגה הקומוניסטית צודקים תמיד" לא קיבלו את שלילת דין משפטי פראג, אפילו במחיר הפקרת אורן והשמצת הציונות. משה סנה שעמד בראש נאמני בריה"מ במפ"ם החליט להקים חטיבה עצמאית, "חטיבת השמאל" מתוך ידיעה שמפ"ם לא תתיר זאת. ואכן בינואר 1953 הוא ופעיליו המרכזיים הוצאו מהמפלגה, וקיבוצי השומר הצעיר ברחבי הארץ הוציאו את תומכיו, ה'סנאיסטים' מקרבם. בכרמיה הכריזו 21 חברי משק על 'שביתת שבת' בתגובה על המזימה להוציאם מן הקיבוץ בשל הזדהותם עם חטיבת השמאל, ולבסוף סולקו מהקיבוץ.

ראשוני גרעין 'גדיש', ההשלמה הצברית מתל-אביב מגיעים לקיבוץ כרמיה.

ילדי חברת הנוער 'שלהבת' מצטרפים לכרמיה. בשנת 1965 הם מתקבלים לחברות.

בני גרעין 'נירים' עולים לכרמיה מארגנטינה בארבע פלוגות בשנים הללו. בדרך לארץ הם מטיילים באירופה.